Who can contain G-d if He is infinite in all ways? Why would He create a world of darkness? Why us?

Download PDF

״וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹקֵיכֶם אֲנִי ה׳ אֱלֹקֵיכֶם:״

״On the days of your rejoicing, on your festivals and on your new-moon celebrations, you shall blow on the trumpets for your ascent-offerings and your peace sacrifices, and it shall be a remembrance before your G-d; I am the L-rd your G-d.״

Bridge the Gap

ה) וְזֶהוּ, ״וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם, גֹומֶר, וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹוצְרֹת, גֹומֶר, אֲנִי ה’ אֱלֹקֵיכֶם,״ ״וּתְקַעְתֶּם,״ הוּא עִנְיָן תְּקִיעַת שׁוֹפָר, דְמִצְוַת הַיוֹם (דְרֹאשׁ הַשָׁנָה) הוּא בְּשׁוֹפָר,

The mitzvah of the day on Rosh HaShanah is the blowing of the shofar. That’s the meaning of, “And you shall blow the trumpets…I am the L-rd your G-d.”

וּכְּדְאִיתָא בְּמִשְׁנָה12, ״שׁוֹפָר מַאֲרִיךְ וַחֲצוֹצְרוֹת מְקַצְרוֹת, שְׁמִצְוַּת הַיוֹם בְּשׁוֹפָר.״ 

It says in the Mishnah, “The shofar [blasts] should be long and the trumpet [blasts] should be short. This is because the shofar [blast] is the mitzvah of the day.”

וְעַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ וְנִתְגַלֶה גַּם הָעִנְיָן דְחֲצוֹצְרֹות48 * שֶׁהַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיִשְׂרָאֵל הֵם בּ’ חַצָאֵי צוּרוֹת,32 הַיְינוּ מַה שְׁיִשְׂרָאֵל הֵם מוּשְׁרָשִׁים בְּעַצְמוּתוֹ יִתְבָּרֵךְ  וְהֵם הַמַחְלִיטִים אֶת הַרָצֹון (כְּנִזְכָּר לְעֵיל בְּעִנְיָן בְּמִי נִמְלָךְ, בְּנִשְׁמוֹתֵיהֶן שֶׁל צַדִיקִים27), וּמֵרְצוֹן הַמוּחְלָט נִמְשָׁךְ לְרְצוֹן הגִילוּי וְכוּלְהוּ, עַד שְׁנִמְשָׁךְ לְמַטָה בָּעוֹלָם הַזֶה, שְׁזֶהוּ הָעִיקָר.

The trumpet (chatzo’tz’ros) sounding on Rosh HaShanah exposes the fact that G-d and the Jewish people are two halves of the same image (chatzo’ey tzuros). The fact that the source of the Jewish people is in His Core Self, means we are able to affect change On High.

The Mishnah in Pirkei Avos states, “Know what is above you, (lit. above from you).” On this the Maggid and the Alter Rebbe taught, “Know that what is above you, is from you—your doing.”***

The Maggid explains that the word for man, “Adam, אדם,” can be broken down to, ״א״ and “דם.” The “א” refers to G-d, chief (aluf) of the world. “Aleph” is not a complete word, but when combined with “dam,” the word “Adam is formed. 

When the Jewish people become resolute in their desire to return to Him, they inspire G-d to become resolute to become King over the world. G-d’s will to become King is exposed to the physical world: and that’s the whole point of dira betachtonim, a home for G-d in the mundane world.

וְהַיְינוּ שְׁהָהַמְשָׁכָה בְּכָל הַדַרְגוֹת, עוֹנֶג רָצוֹן מוֹחִין מִדוֹת וְמַלְכוּת וְכוּלְהוּ, הוּא מְמוּצָע שׁעַל יְדֵי זֶה יוּמְשַׁךְ אַחֲר כַּךְ בָּעוֹלָם הַזֶה.

G-d’s personality, as it were, the way He created it, has layers of depth. The order in which He reveals Himself through those layers: the satisfaction He’ll get from being King inspires the will to be King. The will to be King stimulates the intellect to plan how to be King. The idea of becoming King arouses the emotional element and eventually action. This whole system and order is a means to an end. The purpose of all those layers is for G-d to become exposed as King in this physical world. 

וּכְּמְבוּאָר בְּתַּנְיָא קַדִישָׁא49 שֶׁבְּכָל סֵדֶר הַהִשְׁתַּלְשֶׁלוּת הוּא יְרִידָה מֵאוֹר פָּנָיו יִתְבָּרֵךְ, וְתַּכְלִית הַכַּווָּנָה הוּא עוֹלָם הַזֶה הַתַּחְתּוֹן שְׁאֵין תַּחְתּוֹן לְמַטָה מִמֶּנּוּ, בִּירָא עַמִיקְתָּא**, שְׁבּוֹ דַוְּקָא (בָּעוֹלָם הַזֶה הַתַּחְתּוֹן) נִבְרָא הָאָדָם וְנִיתְנָה בּוֹ הַנְשָׁמָה, חֵלֶק אֱלוֹקַה מִמַּעֲל מַמָּשׁ, וְעַל יְדֵי עַבוֹדָתוֹ בְּתּוֹרָה וּמִצְוֹת (לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ50) נִשְׁלְמָה הַכַּווָּנָה דְדְירָה בְּתַּחְתּוֹנִים, דִירָה לְעַצְמוּתו וּמֲהוּתוֹ51,

In fact, the process of G-d showing Himself through those layers is a great descent from His Inner Light.

Why would G-d want to descend from a place of perfection to a mundane place of darkness and concealment? What does He gain in our world?

The purpose of this descent is for the mundane world—for us. It is in this physical world that the soul—an actual piece of G-d On High—was placed in us.

The way G-d is revealed in this world is through us. When we do Torah and mitzvos—His ideas and desires—G-d acts through us.

What kind of king would G-d be if He had no nation? Choosing us to house the G-dly soul, an actual piece of Him, is an opportunity for Him to be introduced as King in a foreign place. Before creation, before time and space, G-d was the only existence, infinite and perfect in all aspects. How can something else, something finite, like a nation, exist at the same time as G-d? By limiting Himself to allow for darkness, He can be a “stranger.” Because He allowed space for darkness, we are able to meet Him as a nation as our King. 

The effort placed in learning Torah and doing mitzvos satisfies the purpose for this operating system—dira betachtonim.

Summary

Making room for G-d is more than just doing Torah and mitzvos. It’s allowing Him to affect the world—our bodies are pipelines for His ideas and will to be manifest. He gives us a soul, an actual piece of Him, and trusts us to house it within us. The shofar, mentioned in the Mishnah as, “chatzo’tzros,” hints to this idea. “Chatzo’tzros,” is “chatzo’ey tzuros,” two halves to one image. On Rosh HaShanah, G-d allows us to complete Him and His purpose for creation.

  

---

**. חגיגה ה, ע״ב. הערת המערכת לאָנג שאָרט וויי.

12. ר”ה כו, ב (במשנה).

48. ראה ד”ה וביו”ש תרפ”ז בתחלתו: דענין החצוצרות הוא ע”י השופר דוקא. ושם בסופו (וראה גם אוה”ת לתהלים ע’ שסב), דשופר הוא למעלה מחצוצרות.

*.אור תורה להה״מ פ׳ בהעלותך ס״ע קלד,”עשה לך שתי חצוצרות כסף. פי’ ב’ חצי צורות, ע”ד על דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה. כי האדם הוא רק ד’ מ’, דיבו”ר מלכו”ת שורה בו, וכשמתדבק בהקב”ה שהוא אלופו של עולם נעשה אד”ם. והקב”ה עשה כמה צמצומים דרך כמה עולמות כדי שיהיה אחדות עם האדם, שלא [היה] יכול לסבול את בהירתו.״ הערת המערכת לאָנג שאָרט וויי.

32. או”ת מה, ד ואילך. הובא ונתבאר באוה”ת לתהלים (יהל אור) ס”ע שנז ואילך. ובארוכה – בהמשך תער”ב פשפ”ד ואילך.

27. ראה בראשית רבה פרשה ח, ז. רות רבה פ”ב ,ג.

49. פל”ו.

***. לקו״א להה״ם (הוצאת קה״ת) סקצ״ח (נ, סע״ג). אור תורה קי״ב, ב (הוצאת קה״ת תש״מ ואילך—סת״פ). סה״ש ה׳תש״ג ע׳ 12. ה׳תש״ד ע׳ 23. ״היום יום יג׳ אייר. וראה ד״ה פדה בשלום ה׳תשל״ח הערה 28. אבות פ״ב מ״א. הערת המערכת לאָנג שאָרט וויי.

50. בראשית ב, טו. ובתיב”ע שם: למהוי פלח באורייתא ולמנטר פקודהא.

51. אוה”ת בלק ע’ תתקצז, המשך תרס”ו ס”ע ג. ע’ תמה. ובכ”מ.